יום חמישי, 19 באוגוסט 2010

קילומטר הישראלי באנסינו קליפורניה הוואלי של לוס אנגלס~

קילומטר הישראלי באנסינו קליפורניה הוואלי של לוס אנגלס~

לגור בגולה זה מצב שאתה אף פעם, בעצם לא מתרגל אליו. לא חשוב כמה שנים אתה גר שם ~ והנה אני "חוגגת" או,טו,טו 30 שנות גלות בארה"ב ואני עדין לא מעכלת שלמרות שהבית שלי הוא שם. אני פה! כל פעם מחדש ,אני שואלת את עצמי מתי אצליח לצאת לפנסיה בארץ? אבל בנתיים, הפנסיה מתרחקת ואני נוסעת ישראל כמה שאני יכולה ל"מלוי מצברים" שכל חזרה מהארץ מפילה את רוחי ולמרות הבנים בן הזוג העבודה אני רוצה ישראל!!

אבל לעומת זאת ישראל מתקרבת יותר ויותר כמות הישראלים פה אדירה שהם לא תמיד מסוג "יקירי העיר" ,כולל הנהיגה המוטרפת ,לפעמים אני בפירוש מזהה נהג או נהגת ישראליים מין סוג של ארוגנטיות ישראלית ידועה ובישראל כמעט מקובלת, עם מישהו מתפלח לתור בבית קולנוע אני כמעט בטוחה שהוא ישראלי לפעמים אני אפילו שומעת איזו תגובה על איך "שיחקו אותה" "לחתוך" את התור לא גאה בהם פה לפעמים ממש לא נעים לי ! ובכל זאת את נוסעת בקלומטר אחד באנסינו "איציק הגדול" יקר פי כמה אבל מאד ישראלי, היה מקום שננסגר שנקרא "שלוותה" אפילו לא דומה ל"אחותה" בנמל תל אביב שנושקת ים גלים אבטיח ונירוונה , יש כמות של מספרות ישראליות , חנויות הסופר הכשרות בכל פינה ,"סטימצקי" "קפה ארומה" הצלחה אדירה יש פאטיו משהו מוזר בפורמט המסעדנות פה ישיבה בחוץ לא היתה מקובלת עד שצצו הישראלים בשטח , "שופר סל" עם צחי בעל הבית תביאי לו דוגמא של משהו שקנית בישראל אחרי כמה שבועות זה שם, מלא בתי כנסת, ברחוב שמוביל לבית שלי בטרזנה ,ביום שבת יש נחיל מתפללים ביום שבת ובחגים, הרחובות מלאים ביהודים חובשי כיפות ועטופי טליות לפעמים בא לי לצלם אותם אבל מה זה לא נעים לי אחרי הכל שבת~

אז לפעמים אני יודעת שזה לא היה קל יותר באם לא היו מסביבי כמות הישראלים שיש כרגע אבל מצד שני אני לא מוצאת פה שום מישהי שחובה עלי לדבר איתה כל יום ממש לא יש לי מלא אנשים שאני מכירה חברים? לא יודעת~ "גלות מנוכרת" בכל אופן במקרה שלי~ מתגעגעת~





;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה